- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ת"א 40407-06-11 גבאי נ' זרעים גדרה בע"מ
|
ת"א בית המשפט המחוזי נצרת |
40407-06-11 גבאי נ' זרעים גדרה בע"מ,35726-09-11 קד
20.3.2013 |
|
בפני : אשר קולה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: זרעים גדרה בע"מ |
: 1. עומר קדח 2. חברת עומר קדח בע"מ 3. שמעון גבאי 4. מנאל מנסור |
| החלטה | |
1. בפניי בקשת הנתבעת, זרעים גדרה בע"מ, להורות למשיבים להמציא את הדוחו"ת הכספיים ו/או דו"חות מס שנתיים שלהם ביחס לשנת 2011.
רקע
2. בתיק זה עסקינן בשתי תביעות שאוחדו שעניינן בשתילי אבטיחים מורכבים מתוצרתה של הנתבעת, שתילים מזן 9134, שלטענת התובעים סופקו להם בשנת 2010 ובדיעבד התבררו ככאלו שאינם נותנים פרי הראוי למאכל.
3. לאחר 3 ישיבות קדם משפט במהלכן מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר קבע בחוות דעתו, כי השילוב של הזן 9134 עם הכנה מסוג וילאר הוא זה שגרם לתוצאות הלא טובות של הגידול ואף נחקר עליה, ניתנה הוראתי לצדדים להגיש את תצהירי עדותם הראשית והתיק נקבע להמשך הוכחות.
4. בבקשתה זו טוענת הנתבעת, כי בעת קיום הליך גילוי המסמכים קיבלה לעיונה את הדו"חות הכספיים של המשיבים לשנים 2008-2010 אשר העלו בקרבה את החשש, כי תביעת התובעים אינה אלא ניסיון של התובעים לחלץ ממנה כספים בתביעת תרמית.
5. לטענת הנתבעת נוכח החשש פנתה למשרד רואי החשבון בר לב ושות' המתמחה בחשבונאות חקירתית. זה האחרון ביקש לקבל את הדו"חות הכספיים של התובעים גם לשנת 2011. לדידה של הנתבעת, משרד בר לב סבור, כי הנתונים שבדו"חות אלו יוכלו להוות נקודת מבט נוספת, הדרושה לחקר האמת, שניתן יהיה באמצעותה לבקר את הממצאים הקיימים בידיו מהנתונים, שסופקו על ידי התובעים עד כה.
6. לטענת הנתבעת הבקשה הוגשה באיחור,על אף ששלב קדם המשפט בתיק הסתיים מאחר שרק בשלב זה התחוור לה הצורך בנתונים האמורים. לטענתה, המדובר במסמכים דרושים, רלוונטיים ובעלי חשיבות גדולה לחקר האמת נוכח הסברה, כי התובעים חברו יחד או, כל אחד לחוד בניסיון לביצוע תרמית כנגדה בסכומי עתק.
7. התובעים מתנגדים לבקשה.
לטענת התובעים 3 ו-4 הסברה או החשש שמעלה הנתבעת מהווה הרחבת חזית אסורה
משעסקינן בטענות שזכרן לא בא בכתב ההגנה, המועד להשלמת הליכים מקדמיים חלף זה מכבר, תצהירי התובעים הוגשו, התיק קבוע להוכחות ואף המועד שקצב בית המשפט להגשת חוות דעת מומחה חלף.
עוד מוסיפים התובעים 3 ו-4, כי נזקיהם הם נזקים ממשיים כשהנתבעת מודה במפורש בכתב הגנתה בכך שנגרם נזק, מלוא המסמכים שנדרשו הועברו לרבות מסמכים חשבונאיים ודוחות כספיים ואין להידרש לדמגוגיה ולסברות חדשות בעניין.
8. התובעים 1 ו-2 מצטרפים בטענותיהם לטענות התובעים 3 ו-4 ומוסיפים, כי טענת תרמית או, טענה שעילת התביעה נגועה בתרמית או אף בהטעייה, צריכה טיעון מפורש בכתב ההגנה. לדידם, בשל קביעת המומחה, כי האחריות על הליקוי בזן מוטלת לפתחה של היצרנית מנסה הנתבעת להערים ולשנות חזית.
9. בתשובת הנתבעת לתגובת התובעים טענה היא, כי מטרתו של ההליך המשפטי הנה להגיע לחקר האמת וזאת על ידי כך שמלוא הראיות הרלוונטיות להליך יהיו בפניי בית המשפט. לטענתה, התובעים טענו באשר לעיתוי הגשת הבקשה אך לא העלו טענה מהותית כלשהי לגופו של עניין או, לגופן של ראיות. לטענתה, גם אם בקשתה הועלתה באיחור הרי שהועלתה במועד המוקדם ביותר, בו ניתן היה להעלותה.
דיון
10. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות, בתשובה, כתבי הטענות ותצהירי העדות הראשית שהוגשו בינתיים הנני סבור,כי דין הבקשה להידחות וכמפורט להלן:
11. מלבד העובדה שהבקשה הוגשה לאחר השלמת ההליכים המקדמיים ומקום בו אנו מצויים ערב דיון ההוכחות הקבוע בתיק הרי שתנאי מקדמי שאין בלתו לגילוי ולעיון במסמך הוא, שהמסמך נשוא בקשת העיון והגילוי רלוונטי לזירת המחלוקת, וזאת על מנת למנוע את הרחבת דרישת הגילוי מעבר לנדרש. מגמת בית המשפט בבחינת רלוונטיות המסמכים היא ליברלית, וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לקדם את בירור ההליך ייחשב כרלוונטי, אלא אם כן קיים חיסיון או ערך מוגן אחר הגובר על אינטרס הגילוי (ראו מאמרו של י' עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי-ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, עמ' 247 ; רע"א 2534/02 יהודה שמשון נגד בנק הפועלים בע"מ, פד"י נו(5) 193, 195-196) .
12. ההלכה הפסוקה קובעת כי ככלל, ביהמ"ש לא ידון בטענה שלא נטענה בכתב טענות, ובעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא.
לעניין זה ראה: תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984;
(הדגשה שלי-א.ק.).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
